אודות

אודות מוזיאון חניתה

מוזיאון חניתה

חניתה מסמלת את שיאו של מבצע 'חומה ומגדל'. העלייה לקרקע במקום מרוחק ומבודד בלב אזור עוין ובעיצומם של 'המאורעות' עוררה רושם עז ביישוב היהודי, והפכה את חניתה לסמל לאומי של ההתיישבות החדשה בארץ ישראל. במוזיאון מוצגים אירועי התקופה, סיפור העלייה לקרקע ושנותיו הראשונות של הקיבוץ. בתצוגה צילומים, מכתבים, קטעי יומנים, חפצים, כלי נשק, כלי עבודה וכן סרט קצר ובו משולבים ריאיונות וקטעי ארכיון.

בית האבן

בית האבן

המוזיאון שוכן בבית אבן אשר נבנה בסוף המאה ה- 19 על חורבות כנסיה ביזנטית, ושימש למגורים, למחסן ולאכלוס בהמות הבית. בפברואר 1938 רכשה הקרן הקיימת לישראל את אדמות 'חנותא' מתוך כוונה ליישב את המקום שעל גבול הלבנון. בי"א בניסן תרצ"ח (12 באפריל 1938) עלו כוחות ה'הגנה' הראשונים לחניתה עילית, והקימו בה מחנה מסביב לבית האבן. בשלב הראשון נבנו חומה, מגדל וצריפים, והונח צינור המים. בשלב השני הוקמו חדר האוכל, המפקדה, המחסנים ושירותי המשק.

ב-1943 שופץ חציו הדרומי של בית האבן, ושימש חדר תרבות וספרייה. הפתחים סוגננו, הרצפה חופתה באריחי אבן מקומית, והגג חודש בהתאמה למסורת הבנייה הגלילית.

ב-1966 הושלם שיפוץ הבית ונחנך המוזיאון. בסמוך לבית האבן הוקם מבנה דו-קומתי כדי לאפשר את הרחבת התצוגה. בחצר המוזיאון מוצגים ממצאים ארכיאולוגיים שהתגלו בחניתה ובסביבתה, ובהם עמודים וכותרות ביזנטיות וצלבניות, כלי אבן חקלאיים, בור מים ועוד.

היסטוריה

היסטוריה

חומה ומגדל

יישובי חומה ומגדל הוקמו בימי המרד הערבי בשנים 1939-1936. על רקע המאורעות ולנוכח תכנית החלוקה של 'ועדת פיל', החליטו המוסדות הלאומיים לפעול לביסוס ההתיישבות היהודית באזורי הסְפָר ובנקודות אסטרטגיות ברחבי הארץ. מטרת המבצע הייתה הרחבת גבולות ההתיישבות היהודית ויצירת מציאות שתקבע את עתידו המדיני של השטח המיושב. יישובי חומה ומגדל הוקמו במבצעי בזק: ביום אחד בלבד הוקם המחנה, מסביבו חומת עץ שמולאה בחצץ להגנה מפני יריות, ובמרכזו מגדל שמירה ועליו זרקור.

עולים לחניתה

על אף המחלוקות והספֵקות בדבר כדאיות ההתיישבות בגליל החליטה הנהגת היישוב לרכוש את אדמות חנותא שעל גבול הלבנון. בשל תנאי השטח הקשים נקבע כי העלייה לקרקע תיעשה בשני שלבים: בשלב הראשון יוקם המחנה הזמני בחניתה תחתית, הסמוכה לכביש הצפון, ובשלב השני תתבצע העלייה לחניתה עיליתהעלייה לחניתה יצאה לפועל בי"ח באדר תרצ"ח (21 במרץ 1938) עם שחר. המשימה הוטלה על קבוצת הכיבוש של ה'הגנה', ולצדם אנשי 'פלוגות השדה', 'הנוטרים' ומתנדבים רבים מהיישוב.

שנים+ראשונות

השנים הראשונות

כחצי שנה לאחר העלייה לקרקע החליפו חברי גרעין 'שימרון' את קבוצת הכיבוש בחניתה עילית, ואליהם הצטרפו גרעיני עולים מאוסטריה ומרומניה. בימיו הראשונים התבסס הקיבוץ על משק עיזים, רפת, לול ועל גידולי מטעים וירקות, אך בשל תנאי השטח הקשים והמחסור במים ניסיונות אלו כשלו. עם הזמן עלו רעיונות יצירתיים ויָזמות כלכליות חדשות, שתיים מהן המשיכו להתקיים שנים לאחר מכן: בית ההבראה ומפעל המתכת.

מלחמת העצמאות

בכ"ט בנובמבר 1947 התקבלה באו"ם החלטת 'החלוקה', ולפיה נכללו יישובי הגליל המערבי בתחומי המדינה הערבית. למחרת ההחלטה פרצה מלחמת העצמאות, ועל יישובי הגליל המערבי, ובהם חניתה, הוטל מצור ממושך.

בשל המצור ובשל החשש מפני פלישת לבנון, הוחלט לצאת למבצע פריצת הדרך אל יישוביי הגליל הנצורים (מבצע בן עמי - 14 במאי 1948) ולהעביר להם מזון ואספקה. ביום הכרזת המדינה פרצו הכוחות הלוחמים את המצור ואיחדו את הגליל המערבי עם המדינה היהודית. בפעולת פינוי מזורזת הועברו ילדי חניתה לנהריה על גבי משוריינים, ומשם לנמל חיפה על גבי דוברות. לאחר מלחמת העצמאות קיבל הקיבוץ את אדמות העמק, בעיות אספקת המים נפתרו, והוחל בהקמת משק חקלאי חדש.

התצוגות

התצוגות

שותפים לדרך